מי השלוח
פרשת אמור
Concepts -מושגים
בסדרא זאת יש ה פרשיות עד פרשת המועדות והם נגד ה תערומות שיוכל להמצא בלב אדם על מדותיו של הקב"ה-
פרשת אמור has 5 פרשיות, each one contains a complaint that a person can have against how השם runs the world. These complaints form in a person's mind, due to their perception of the "unfairness" of the situation created resultant from the Halacha.
הפרשה ראשונה הוא מנפשות מת הוא נגד תערומות בלב אדם על המיתה וההעדר המצוי בעולם
The first פרשה talks about death, and the complaint that a person has against השם that death exists and that the world is constantly moves toward decay.
ופרשה שנית על בעל מום שיוכל להמצא בלבו תערומות על מדותיו של קב"ה אשר תנטע בגזר אהרון והיה ראוי להקריב להשם לעבוד אותו למה ברא בו מום שימנע אותו מזה הקדושה קדושת כהן העובד אין לשער ... הוא רחוק
The second פרשה deals with the concept of a defect that disqualifies a Cohen from serving in the מקדש. Even though he is from the family of Aharon, but due to this defect he cannot serve there, a person could say, "השם, what is the point, why did you do this to me? To make me a Cohen but not allow me to serve You?" We cannot fathom what the honor of being able to serve there means. Despite the fact that they can eat קדשים which is also a great honor, it still pales in comparison to being able to serve השם through the Avodah.
ופרשה שלשית היא מכהן שנטמא כי בטח היה מוכן לעבוד את השם היה משמר עצמו קודם לכן וזכך את לבו כפי יכלתו שלא יקרא תקלה אך במחשבתו ואחר כך אירע לו דבר שירחוק על ידה מעבודת הש"י ואכילת קודשים וגדלו צעקתו מדוע לא עזר לו השי"ת שלא יהיה מרוחק מעבודתו
The third פרשה is that of a Cohen who had the opportunity to serve השם, but somehow or another he becomes טמא, and we're sure that he was watching himself and preparing himself to make sure that nothing transpired, whether in action or even in thought, but then something did, and he can't serve in the מקדש, nor eat קדשים. His heart is broken and cries out to השם, "Why didn't you help to stop be from being distanced from your service?"
הפרשה הרביעית הוא ממומי קרבן שיש צעקה בלב בעליו מדוע השם ינחיל לו הש"י טוב ורכוש כזה שלא יוכל להקריבו אליו
The fourth פרשה is a קרבן that has a defect, and the person asks השם, "Why did you have to give me things that are lacking and cannot be brought close to You?"
ופרשה החמישית הוא מזבח תודה שאנמר ביום הוא יאכל היינו שאדם מחויב לתת הודאה על לשעבר בה ביום ולצעוק על להבא שלא יבטח על היום מחר רק שיהיה תמיד ביראה ובתפילה על ידי זה נאסר להותיר ממנו ליום שני וימצא צעקה בלבבות בני האדם מדוע לא יתן השם מבטח עוז שיוכלו לעשות כל דבריהם בבטחון שהשית יעזרם
The fifth פרשה and the fifth complaint is regarding the קרבן Todah which can only be eaten on the day that it is brought, this is to obligate a person to thank השם for the kindness of the past, but it also has the effect that a person doesn't know what will be tomorrow, and as a result they are scared, spending their time in Tefilah and fear. The complaint will arise in a person's heart, "Why couldn't השם give us a future that we can rely upon."
על זה אמר דוד המלך מזמור שיר ליום השבת טוב להודות להשם ולזמר לשמך עליון היינו כשהשם יורה בינה לישראל יבנם כי כל הדברים לא היו רק למען יוטב לאדם וע"ז נאמר ולזמר לשמך עליון כי במקום שהקב"ה ינהג למעלה משכל האדם אז יקרא עליון
The answer to all of these questions comes from what David Hamelech spoke about in מזמור שיר ליום השבת . השם will teach us how to understand the world, in a way that we see that everything is for our own good. The way to look at it from this perspective is called שמך עליון"" meaning from a higher perspective.
ונגד חמשה פרשיות נתן להם לישראל חמשה פרשיות מועדות והם תקופות לאדם והרחבות דעתו לבל ימצא בו שום תערומות
Corresponding to them are these five פרשיות of the holidays they are times that give strength to the person and help to widen his perspective to clarify the complaints that he has with השם.
נגד הראשון פרשת פסח כי התחלת הארת השי"ת הוא נותן חיים לישראל
Pesach corresponds to the first פרשה of the dead, as it is a Yom Tov which is the infusion of life into the Jewish people, time and time again since the beginning of our life as a nation. It could be for this reason that we read the Haftorah of Techias Hamesim on Shabbos Chol Hamoed.
ובשבועות הוא נגד פשרת בעל מום כי במתן תורה נתרפאו כל בעלי מומין ובשבועות יורה כי הש"י ירפא הכל שיהיה לטוב
Shavuos corresponds to the פרשה of the Cohen with a defect, as during Matan Torah/Shavuos time, all of the defects of the Jews were healed. The complaint is essentially that the person is unable to serve השם, just to eat קדשים, in the same way, up until Matan Torah, the Jews could not serve השם, merely to partake in the good which He gives to the world, once we have the Torah, we have the ability to serve Him, and not be freeloaders.
וראש השנה הוא הנגד פרשת הטמא כי פרשת כי טמא הוא עצבות וע"ז הוא בר"ה מצות תקיעות שופר שלא יבא לאדם שמועה שיגיע לו ממנה עצבות.
Rosh Hashana is the third פרשה which corresponds to the פרשה of the Cohen who became impure and couldn't serve השם. Tumah means sadness, and the Shofar means to make a loud noise such that they can't hear anything which is sad. On Rosh Hashana, there is only one thought, and one theme to the day "Hamelech"- the King. There is no mention of sin as we are simply filled with the awareness of השם's Kingdom. It's for this reason the Shofar cannot have gold or be the horn of a cow, both corresponding to the sin of the עגל הזהב , there is no טומאה , no sadness, only being in His presence.
ויום הכפורים הוא נגד מומי קרבן כי בעת שישראל עוזבים כל טובות והנאות עוה"ז כדי לקיים רצון הש"י אז יבא כח וחיזוק לכל הטובות והרכוש שלהם
Yom Kippur corresponds to finding a defect in the קרבן, as when the Jews leave behind all of the pleasures of this world in order to serve השם, then they find strength and inspiration from all of the things that they posses. A person's complaint is about their life and everything they have, and in truth, the entire world. השם, You've given me a life which is a mess, if it were different, then I could serve You. So we're given Yom Kippur to teach us that when you step outside of the world for a day and then you return, you'll realize what you can do with a day, and with your life.
ונגד התודה היינו שאדם צריך להיות ביראה ונגד זה ניתן להם סוכה היינו שהשי"ת יגין על האדם יקיף אותו וחג הסוכות נקרא זמן שמחתנו היינו שהש"י יתן שמחה להאדם בהבטחתו שלא יעזוב אותו
Corresponding to the Todah, which tells us that a person must be fearful of the future, is Sukkos, which tells us that השם protects us and surrounds us, this is why Sukkos is called the time of our rejoicing, because He gives us the assurance that השם assures us that He'll never abandon us. The Sukkah is called צלתא דמהימנותא – the shade of Emuah, which combats the ever present fear of the world falling apart, that we reside in השם's presence, He loves us and will not abandon us, even though sometimes, life is tough, we are not tossed to the random forces of the world.
Izhbitzer Twist
The Izhbitzer helps us deal with the fallacies of thought that a thinking עובד השם can encounter and teaching us how to get through them.
Practical Advice
השם gives us the answers to the complaints and questions in our hearts through the Torah. When we have a problem with the way it seems that השם rules the world, look in to the torah for the question and the answer. Use the ימים טובים to gain the perspective which will see us through life's challenges. The Gemara teaches us there is no greater שמחה then the answering of our ספקות , our fundamental questions in אמונה . Now, that's שמחת יום טוב!
Labels: מי השלוח
0 Comments:
Post a Comment
<< Home