פרשת מטות

איש כי ידור נדר, זש"ה מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, כי שורש ענין איסור נדרים לאשר באמת כל הגדרים והסייגים הן בקום ועשה והן בשב ואל תעשה כולם הם נכללים בהתרי"ג מצות, אך התרי"ג מצות הם נצרכים בכל עת ובכל זמן לכל אדם הכל בלי שינוי ותמורה בשום ענין, ולאשר נמצא דברים בעולם אשר לפי השעה הם אסורים ולאן אף אם ישכיל אחד לאסור ע"ע או על דורו ולהגדיר לפפי העת עכ"ז לא יהיה רק כאיסור דרבנן וגדר, ולכן ניתן פ' נדרים אשר כל גדר לפי העת שיהי' נצרך יהי' נכלל בד"ת ויהי' כאיסור דאורייתא. כי בעת שנצרך הוא באמת ככל התרי"ג מצות שנמסרו למשה אך שהם מקבלים שינוי לפי העת והזמן, ולכן בעת אשר יעשה כל אדם הנדר בעת ההוא להגדיר א"ע הוא משלים לד"ת כמבואר בגמ' כל האומר ויכולו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, כי תכלית בריאת העולם הי' למען יתהלל שם ה' נמצא בעת אשר כל אחד עומד לשבח

ולהודות על הבריאה הזאת הוא משלים כאילו נעשה שותף, וכמו כן בעת עשיית גדר ונדר לפי העת משלים אז לכבוד התורה, וע"ז כתוב מה רבו מעשיך ה' כו' מלאה הארץ כו', היינו כי מלאה הארץ אף עתה בכל שעה ושעה, קניניך היינו השלמת ד"ת לעשות השלמה בדברים וסייגים לאיסור דאורייתא:

What is the source of the halacha regarding shavuos and nedarim?
While every mitzvah of the 613 mitzvos is timeless, there sometimes arises a need to prohibit something, but only for a specific amount of time. The need is such that a rabinic prohibition will not fit the bill, and it requires a Torah prohibition. This need is satisfied, and the prohibition is subsumed under the parsha of nedarim and shavuos.
In taking such an active role, the person "assists" Hashem and becomes a partner in Divrei Torah themselves. When a person does this, we show how divrei Torah extend to all places and times. As a result, we see Hashem's honor in all of creation, which is touched by the Torah.