Pinchas מי השילוח

ספר מי השילוח - פרשת פנחס
וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויקח כו', ולא יעלה ח"ו על הדעת לומר שזמרי הי' נואף ח"ו כי מן הנואף לא עשה הקב"ה פרשה בתורה, אך יש סוד בדבר זה, דהנה יש יו"ד נקודות בזנות, הנקודה הא' מי שמקשט עצמו והולך במזיד לדבר עבירה היינו שהאדם בעצמו מושך עליו היצ"הר, ואח"ז יש עוד ט' מדרגות, ובכל המדרגות שניטל מהאדם כח בחירתו ואי אפשר לו להמלט מעבירה, עד המדריגה היו"ד, היינו מי שמרחיק עצמו מן היצ"הר ושומר עצמו מן העבירה בכל כוחו עד שאין ביכולתו לשמור א"ע יותר מזה, ואז כשנתגבר יצרו עליו ועושה מעשה אז הוא בודאי רצון הש"י, וכענין יהודה ותמר, ואיהי בת זוגו ממש וזה הענין הי' גם כאן, כי זמרי הי' באמת שומר עצמו מכל התאוות הרעות, ועתה עלתה בדעתו שהיא בתו זוגו מאחר שאין בכוחו לסלק א"ע מזה המעשה, ופנחס אמר להיפך שעדיין יש בכוחו לסלק עצמו מזה, וזה שמרמז הגמ' יו"ד נסים נעשו לפנחס, וכדאיתא שם אלו פירש זמרי והרגו לפנחס הי' פטור כי באמת הי' כאן שקול הדעת כי גם על פנחס הי' מקום לבע"הד לחלוק שמצוי בו מדה הנראה לעינים שהוא כעס כמו שבאמת טענו עליו זאת והי' הדין בזה שודא דדיינא ופירש ר"ת ע"ז שיכולת הדיין ליתן לקרוביו, ולכך יצא פנחס זכאי לפי שהי' קרוב למרב"עה, וז"ש ושם האיש ישראל המוכה, היינו שהקב"ה הראה לפנחס אחר מעשה שעשה עם מי הי' המלחמה שלו שאל יחשוב כי נואף גמור הי' ח"ו, ופנחס מחמת שהי' בא מזרע יוסף שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין זה ולכך הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי, וע"ז נאמר כי נער ישראל ואוהבהו, וזה ממש ענין פנחס שהי' דן את זמרי לנואף בעלמא, ע"כ דן אותו קנאין פוגעין בו ונעלם ממנו עומק יסוד הדבר שהי' בזמרי כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית, כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל, עד שמרב"עה לא הכניס א"ע בזה לדונו במיתה ונמצא שפנחס הי' במעשה הזה כנער היינו שלא הי' יודע עמקות הדבר רק ע"פי עיני שכל אנושי ולא יותר, ואעפ"כ הש"י אוהבו והסכים עמו, כי לפי שכלו עשה דבר גדול בקנאתו ומסר את נפשו:

Zimri was not Chas V'shalom an avaryan. He had lived in a way of distancing himself from all such relationships. However, he was overcome by a desire which he could not control. In such a case it was Hashem's will that the relationship happen, just like Yehuda and Tamar, {Adam and Chava (to give birth to Shes) and lot and his daughters} Pinchas didn't believe that it wasn't impossible, and Zimri could have stopped himself from having the relationship with Cosbi. This is implied by the Gemara which says that 6 miracles happened to with regards to Pinchas. One of which is that if Zimri would have separated from his relations with Cosbi and killed Pinchas he would have not been culpable.
The litigation regarding Pinchas was all based on The Judge's view (Shuddah d'daynee) of the case, as there was room to say that Pinchas' attack was because of anger, as this is what it looked like. But because Pinchas was close to The Judge, he was acquitted. The Pasuk says that the name of the Yisraeli who was killed, the words ish yisrael were used specifically in order to tell pinchas that Zimri was not altogether a bad guy.
Pinchas didn't understand the depth of the Hashgacha that was unfolding, and was, in the terms of the Mei Hashiloach "A naar-lad who understands not." (The Mei Hashiloach uses the terminology Naar, as well as the geneology between Pinchas and Yosef to show his tendency towards zealousness in the area of Kedusha, and standing up to trials, which Yosef did)
He understood what was going on based on human intellect. As a result he acted with zealousness for Hashem and engaged in self-sacrifice, and was rewarded for these things are beloved to Hashem.

more explanation on this later